Dedicate Daf 12a to:



אלא אי אמרת אהבה רבה הוו אמרי מאי ברכות אין מעכבות זו את זו
On the other hand, if the one blessing the Kohanim said was
"With abounding love," how could
he derive that
that the blessings do not invalidate one another?

דלמא האי דלא אמרי יוצר אור משום דלא מטא זמן יוצר אור
Perhaps
the Kohanim
didn't say "Who forms light" because it was
too early
for that prayer,

וכי מטא זמן יוצר אור הוו אמרי
And when the proper time arrived, they said it!

The Gemara Asks:
ואי מכללא מאי
And if
Rabbi Zreika's statement that the Kohanim said "Who forms light" was
inferred, what then?

 
Is there a problem with the logic?
 
 
The Gemara Answers:
דאי מכללא לעולם אהבה רבה הוו אמרי וכי מטא זמן יוצר אור הוו אמרי ליה
One can say that the inference isn't valid, as
perhaps
the Kohanim
said "With abounding love," and they said "Who forms light" when the appropriate time came.

ומאי ברכות אין מעכבות זו את זו סדר ברכות:
And what does "The blessings do not invalidate one another" mean? The order of the blessings.

 
 
 
וקורין עשרת הדברות שמע והיה אם שמוע ויאמר אמת ויציב ועבודה וברכת כהנים.
The Mishna quoted above states:
Then they read the Ten Commandments, Shema, "And it shall come to pass, if you shall listen diligently," "And Hashem said," "True and firm," "Accept, Hashem our G - d," and the Priestly Blessings.

א"ר
=אמר רב
יהודה אמר שמואל
Rav Yehuda said in the name of Shmuel:

אף בגבולין בקשו לקרות כן אלא שכבר בטלום מפני תרעומת המינין
They wished to read
the Ten Commandments with the Shema
outside
the Beis Hamikdash ,
but it had been abolished because of the murmuring of the heretics.

תניא נמי הכי
A Braisa
taught the same:

ר'
=רבי
נתן אומר בגבולין בקשו לקרות כן אלא שכבר בטלום מפני תרעומת המינין
Rabbi Nasan said that they wished to read
the Ten Commandments with the Shema
outside
the Beis Hamikdash ,
but it had been abolished because of the murmuring of the heretics.

רבה בב"ח
=רבה בר בר חנה
סבר למקבעינהו בסורא
Rabbah Bar Bar Chana thought to institute
the reading of the Ten Commandments
in Sura,

א"ל
=אמר ליה
רב חסדא כבר בטלום מפני תרעומת המינין
But Rav Chisda told him that it had been abolished because of the murmuring of the Heretics.

אמימר סבר למקבעינהו בנהרדעא
Ameimar thought to institute
the reading of the Ten Commandments
in Nehardea,

א"ל
=אמר ליה
רב אשי כבר בטלום מפני תרעומת המינין:
But Rav Ashi told him that it had previously been abolished because of the murmuring of the heretics.

 
 
 
ובשבת מוסיפין ברכה אחת למשמר היוצא.
The Mishna continues:
On Shabbos they added a blessing for the outgoing guard.

The Gemara Asks:
מאי ברכה אחת
Which is this blessing?

The Gemara Answers:
א"ר
=אמר רבי
חלבו
Rabbi Chelbo said:

משמר היוצא אומר למשמר הנכנס
The outgoing guard said to the incoming guard:

מי ששכן את שמו בבית הזה הוא ישכין ביניכם אהבה ואחוה ושלום וריעות:
"May He Who caused His name to dwell in this house make love and brotherhood, peace and comradeship, to abide among you."

 
 
 
מקום שאמרו להאריך:
Where
the Rabbis
order to say a long blessing, it is not permissible to say a short one.

 
 
 
פשיטא היכא דקא נקיט כסא דחמרא בידיה וקסבר דשכרא הוא ופתח ומברך אדעתא דשכרא וסיים בדחמרא יצא
It is obvious that one who took a cup of wine, and thinking that it was beer,
had in mind that
the blessing
will be
over beer
(as in, he thought he'll say a Shehakol),
but then
noticed that he's holding wine,
concluded the blessing
as if
for wine
(as in, he said Hagafen),
has fulfilled his obligation,

דאי נמי אם אמר שהכל נהיה בדברו יצא
Because even had he said
"Blessed
... by Whose word all things exist," he would also have fulfilled his obligation,

דהא תנן על כולם אם אמר שהכל נהיה בדברו יצא
For the
Mishna says:
If one has said the blessing "By Whose word all things exist" over any
food or drink,
he has
fulfilled his obligation.

The Gemara Asks:
אלא היכא דקא נקיט כסא דשכרא בידיה וקסבר דחמרא הוא פתח ובריך אדעתא דחמרא וסיים בדשכרא מאי
But if one took a cup of beer, and thinking it was wine began the blessing
as if
for wine
(as in, he thought he was going to say a Hagafen),
but
noticing that he's about to drink beer,
concluded with the blessing for beer,
did he fulfill his obligation?

בתר עיקר ברכה אזלינן או בתר חתימה אזלינן
Do we follow the main
part of the blessing
or its conclusion?

The Gemara attempts to answer:
ת"ש
=תא שמע
Come and hear:

שחרית פתח ביוצר אור וסיים במעריב ערבים לא יצא פתח במעריב ערבים וסיים ביוצר אור יצא
The Mishna says:
"In the morning
prayer:
if one
(correctly)
starts 'Who forms light' but
(incorrectly)
concludes with 'Who darkens the evening', he has not
fulfilled his obligation.
If he
(incorrectly)
starts with
'Blessed
... Who at Your word darkens the evening' and
(correctly)
concluded with 'Creator of the luminaries,' he has
fulfilled his obligation.

ערבית פתח במעריב ערבים וסיים ביוצר אור לא יצא פתח ביוצר אור וסיים במעריב ערבים יצא
In the evening
prayer:
if he
(correctly)
starts with "Who at Your word darkens the evening" and
(incorrectly)
concluded with "Creator of the luminaries," he has not
fulfilled his obligation.
If he
(incorrectly)
starts with with "Who forms light" and
(correctly)
concluded with "Who darkens the evening," he has
fulfilled his obligation.

כללו של דבר הכל הולך אחר החתום
The general rule in this matter is that
the blessing
depends upon its conclusion.

The Gemara rejects this answer:
שאני התם דקאמר ברוך יוצר המאורות
It is different here, because he has said "Blessed
are You, Hashem,
Creator of the luminaries."

 
So he did finish off correctly with the a full blessing, in contrast to the case above, where he had the wrong intent saying Hashem's name.
 
 
The Gemara asks on this rejection:
הניחא לרב דאמר כל ברכה שאין בה הזכרת השם אינה ברכה שפיר
This makes sense
according to Rav, who holds that a blessing which does not contain the Divine Name is not
a true
blessing,

 
So the long blessings one says in the morning and at night are considered to be two blessings, and one can "save oneself" with the other half.
 
 
אלא לר'
=לרבי
יוחנן דאמר כל ברכה שאין בה מלכות אינה ברכה מאי איכא למימר
But, according to Rabbi Yochanan, who holds that a blessing which does not contain a reference to the Divine Kingship
(as in, Elokeinu Melech HaOlam )
is not a blessing,
how does saying the correct second half of the blessing help?

The Gemara Answers:
אלא כיון דאמר רבה בר עולא כדי להזכיר מדת יום בלילה ומדת לילה ביום כי קאמר ברכה ומלכות מעיקרא אתרוייהו קאמר
Since Rabbah bar Ullah said that the purpose is to mention the day at night and the night in the day, the blessing and the reference to the Divine Kingship
Elokeinu Melech HaOlam
(which is said in the beginning of the blessing), is said on them both.

The Gemara attempts another answer:
ת"ש
=תא שמע
מסיפא כללו של דבר הכל הולך אחר החתום
From the latter clause
of the quoted Braisa:
"The general rule is that the blessing depends on its conclusion",

כללו של דבר לאתויי מאי לאו לאתויי הא דאמרן
Can't "the general rule"
teach that a mistaken first half of the blessing can be fixed in the second half?

The Gemara rejects this answer:
לא לאתויי נהמא ותמרי
No. It
teaches the law
of "bread and dates."

The Gemara Asks:
ה"ד
=היכי דמי
What
is this law of "bread and dated?"

אילימא דאכל נהמא וקסבר דתמרי אכל ופתח אדעתא דתמרי וסיים בדנהמא היינו בעיין
If it refers to one who ate bread, and thinking that it was dates he had eaten, says the after blessing on dates, but,
in the middle of the blessing, realizing that he ate bread,
concludes with the
after blessing
for bread? This is the same
case as was
asked
earlier!

The Gemara Answers:
לא צריכא
No,
the "general rule"
teaches the following law:

כגון דאכל תמרי וקסבר נהמא אכל ופתח בדנהמא וסיים בדתמרי
יצא
דאפילו סיים בדנהמא נמי יצא
If one ate dates, and thinking it was bread, started with the blessing over bread,
but realizing that he ate dates,
concluded with the blessing over dates, has fulfilled his obligation; for
he would have fulfilled his obligation
even had he concluded with the blessing over bread,

מאי טעמא דתמרי נמי מיזן זייני:
As dates likewise nourish.

 
 
 
אמר רבה בר חיננא סבא משמיה דרב
Rabbah bar Chinana the Elder said in the name of Rav:

כל שלא אמר אמת ויציב שחרית ואמת ואמונה ערבית לא יצא ידי חובתו שנאמר
Whoever does not recite "True and firm" in the morning and "True and trustworthy" in the evening has not fulfilled his obligation

בר חיננא סבא משמיה דרב להגיד בבקר חסדך ואמונתך בלילות:
As
the verse
said, "To declare Your loving - kindness in the morning and Your faithfulness in the night".

ואמר רבה בר חיננא
סבא
משמיה דרב
Rabbah bar Chinana
the Elder
also said in the name of Rav:

המתפלל כשהוא כורע כורע בברוך וכשהוא זוקף זוקף בשם
When one prays
the Shemoneh Esrei
and has to bow, he should bow at the word "Blessed"; and when returning to the erect position, he should do so on mentioning
Hashem's
name.

The Gemara Asks:
אמר שמואל
Shmuel asked:

מאי טעמא דרב
What is Rav's reason?

The Gemara Answers:
דכתיב ה'
=השם
זוקף כפופים
Because
the verse says
"Hashem raises those who are bowed."

The Gemara Asks:
מיתיבי מפני שמי נחת הוא
But the verse says
"And he stood from before My name he is afraid."

מי כתיב בשמי מפני שמי כתיב
It doesn't say "at My name"? No, it says "before my name".

 
 
 
אמר ליה שמואל לחייא בר רב
Shmuel said to Chiya bar Rav:

בר אוריאן תא ואימא לך מלתא מעלייתא דאמר אבוך
O son of the Torah, come and let me tell you an excellent thing which your father once said:

הכי אמר אבוך כשהוא כורע כורע בברוך כשהוא זוקף זוקף בשם.
Thus said your father: When one bows, he should do so at the word "Blessed"; and when he returns to the erect position, he should do so on mentioning
Hashem's
Name.






Translation copyright by the OpenGemara project. If you would like permission to use our data, please contact us

Dedicated in loving memory of Leah Rivka Bas Reb Dovid HaKohen A"H.
Last build: 2019-01-31T02:13:58Z