Dedicate Daf 12b to:

רב ששת כי כרע כרע כחיזרא כי קא זקיף זקיף כחיויא:
When Rav Sheshes bowed, he did so like a twig. When he returned to the erect position, he did so like a snake.

ואמר רבה בר חיננא סבא משמיה דרב
Rabbah Bar Chinana the Elder also said in the name of Rav:

כל השנה כולה אדם מתפלל האל הקדוש מלך אוהב צדקה ומשפט חוץ מעשרה ימים שבין ראש השנה ויום הכפורים שמתפלל המלך הקדוש והמלך המשפט
In the Shemoneh Esrei ,
one should say "The holy G - d" and "King Who loves righteousness and judgment," except during the ten days from Rosh Hashana until Yom Kippur , when he should substitute "The holy King" and "King of judgment".

ורבי אלעזר אמר אפילו אמר האל הקדוש יצא
Rabbi Eliezer said: Even if he said "holy G - d," he has fulfilled his obligation,

שנאמר ויגבה ה'
צבאות במשפט והאל הקדוש נקדש בצדקה
the verse says
"But the L - rd of hosts is exalted through justice, and the holy G - d is sanctified through righteousness."

אימתי ויגבה ה'
צבאות במשפט אלו עשרה ימים שמר"ה
=שמראש השנה
ועד יוה"כ
=יום הכפורים
וקאמר האל הקדוש
When is "the L - rd of hosts exalted through justice"? During the ten days from Rosh Hashana until Yom Kippur , and yet it is stated thereby "the holy G - d"!

The Gemara Asks:
מאי הוה עלה
is the final conclusion?

אמר רב יוסף האל הקדוש ומלך אוהב צדקה ומשפט
Rav Yosef said
that one should say
"The holy G - d" and "King Who loves righteousness and judgment",

רבה אמר המלך הקדוש והמלך המשפט
Rabbah said
that one should say
"The holy King" and "King of judgment".

והלכתא כרבה:
And the Halacha follows Rabbah's

ואמר רבה בר חיננא סבא משמיה דרב
Rabbah bar Chinana the Elder also said in the name of Rav:

כל שאפשר לו לבקש רחמים על חבירו ואינו מבקש נקרא חוטא
Whoever has it in his power to pray on behalf of his neighbor and doesn't is called a sinner,

שנאמרגם אנכי חלילה לי מחטא לה'
מחדול להתפלל בעדכם
As the verse says
"Far be it from me that I should sin against Hashem in ceasing to pray for you".

אמר רבא אם ת"ח
=תלמוד חכם
הוא צריך שיחלה עצמו עליו
Rabbah said: If
the neighbor
be a Torah scholar, then one must pray for him to the point of illness,

The Gemara Asks:
=מאי טעמא
What is the

אילימא משום דכתיב ואין חולה מכם עלי (ואין)
גולה את אזני דילמא מלך שאני
It cannot be the verse
"There is none of you that is ill for me", as perhaps
one only has to pray until illness for a

The Gemara Answers:
אלא מהכא ואני בחלותם לבושי וגו':
Rather, it's from the verse:
"But as for me, when they were sick, my clothing was sackcloth".

ואמר רבה בר חיננא סבא משמיה דרב
Rabbah Bar Chinana the Elder also said in the name of Rav:

כל העושה דבר עבירה ומתבייש בו מוחלין לו על כל עונותיו
Whoever sins but is embarrassed, all his sins are forgiven,

שנאמר למען תזכרי ובשת ולא יהיה לך עוד פתחון פה מפני כלמתך בכפרי לך לכל אשר עשית נאם ה'
As the verse says
"That you may remember and be ashamed, and never open your mouth any more, because of your shame; when I have forgiven you all that you have done, says Hashem."

The Gemara Asks:
דילמא צבור שאני
only a
community is forgiven
if it's ashamed.

The Gemara Answers:
אלא מהכא ויאמר שמואל אל שאול למה הרגזתני להעלות אותי ויאמר שאול צר לי מאד ופלשתים נלחמים בי וה'
סר מעלי ולא ענני עוד גם ביד הנביאים גם בחלומות ואקראה לך להודיעני מה אעשה
the source is the verse:
"And Shmuel said to Shaul, Why have you disturbed me, to bring me up? And Shaul answered: I am distressed; for the Plishtim wage war against me, and Hashem departed from me, and doesn't answer me any more, neither by prophets, nor by dreams; therefore I have called you, that you may inform me what I shall do".

ואילו אורים ותומים לא קאמר משום דקטליה לנוב עיר הכהנים
But Shaul did not mention
having inquired through
the Urim VeTumim , because he killed Nov, the city of Kohanim.

And he was embarrassed of his deed.
ומנין דאחילו ליה מן שמיא שנא'
מחר אתה ובניך עמי
And the source that Hashem forgave him is the verse:
"Tomorrow you and your sons shall be with me",

=ואמר רבי
יוחנן עמי במחיצתי
Upon which Rabbi Yochanan comments, "with me" i.e. in my

ורבנן אמרי מהכא
The Sages
prove that Saul was forgiven from the following verse:

והוקענום לה'
בגבעת שאול בחיר ה'
יצתה בת קול ואמרה
"We will hang them to Hashem in the Givah of Shaul, the chosen of Hashem".
The Sages interpret the latter part of the verse as
a heavenly voice proclaimed:

בחיר ה'
"The chosen of Hashem".

אמר ר'
אבהו בן זוטרתי אמר רב יהודה בר זבידא
Rabbi Avahu bar Zutarti said in the name of Rav Yehuda bar Zevida:

בקשו לקבוע פרשת בלק בקריאת שמע
They wanted to include the portion of Balak in the Shema.

ומפני מה לא קבעוה משום טורח צבור
Why did they not do so? Because of the trouble
its length would cause
to the congregation.

The Gemara Asks:
=מאי טעמא
did they wish to include it?

The Gemara attempts to answer:
אילימא משום דכתיב בה אל מוציאם ממצרים
Was it because it is written there, "Hashem Who brought them forth out of Egypt,"

The Gemara rejects this answer:
לימא פרשת רבית ופרשת משקלות דכתיב בהן יציאת מצרים
they should have included the other portions which discuss the
Exodus, such as the portion of usury or of weights.

The Gemara cites a second answer:
אלא אמר ר'
יוסי בר אבין משום דכתיב בה האי קרא כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו
Rather, Rabbi Yossi bar Avin said:
The reason the Sages wanted to institute the daily recital of Balak is because of the verse:
because it is written therein, "He lay, he lay down as a lion, and as a lioness; who shall rouse him up".

The Gemara Asks:
ולימא האי פסוקא ותו לא
If the whole portion is too lengthy,
just say that verse and no more?

The Gemara Answers:
גמירי כל פרשה דפסקה משה רבינו פסקינן דלא פסקה משה רבינו לא פסקינן
We have a tradition that
one may divide only those
portions which Moshe divided, but a portion which had not been divided may not be.

The Gemara Asks:
פרשת ציצית מפני מה קבעוה
Why was the portion of Tzitzis included
in the Shema?

The Gemara Answers:
=אמר רבי
יהודה בר חביבא מפני שיש בה חמשה דברים
Rabbi Yehuda Bar Chaviva said: Because there are five things contained there:

מצות ציצית
The command of Tzitzis,

יציאת מצרים
The Exodus,

עול מצות
The yoke of the commandments

ודעת מינים
4. A warning against

הרהור עבירה והרהור ע"ז
=עבודה זרה
Lustful and Idolatrous thoughts.

The Gemara Asks:
בשלמא הני תלת מפרשן
Three of these are explicitly stated:

עול מצות דכתיב וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה'
"The yoke of the commandments" -
the verse says
"That ye may look upon it and remember all the commandments of Hashem"

ציצית דכתיב ועשו להם ציצית וגו'
The command of Tzitzis -
the verse says
"That they make for themselves Tzitzis"

יציאת מצרים דכתיב אשר הוצאתי וגו'
The Exodus -
the verse says
"I am Hashem your G - d, Who brought you out
of the land of Egypt"

אלא דעת מינים הרהור עבירה והרהור ע"ז
=עבודה זרה
But where is there reference to heretical opinions and lustful and idolatrous thoughts?

The Gemara Answers:
A Braisa says:

אחרי לבבכם זו מינות וכן הוא אומר אמר נבל בלבו אין אלהים
"After your heart" means heresy -
the verse says
"The evil man said in his heart, There is no G - d,"

אחרי עיניכם זה הרהור עבירה שנאמר ויאמר שמשון אל אביו אותה קח לי כי היא ישרה בעיני
"After your own eyes" means lustful thought -
as the verse says
"And Shimshon said to his father. Get her for me, for she is pleasing in my eyes,"

אתם זונים זה הרהור ע"ז
=עבודה זרה
וכן הוא אומר ויזנו אחרי הבעלים:
"After which you use to go astray" means idolatrous though -
as the verse says
"The children of Israel again went astray after the Baalim ".

מזכירין יציאת מצרים בלילות
The exodus from Egypt must be mentioned at night.

=אמר רבי
אלעזר בן עזריה הרי אני כבן שבעים שנה ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות עד שדרשה בן זומא
Rabbi Elazar ben Azarya said: I am like a seventy year old
and I have never been worthy
to hear the reason
why the exodus should he mentioned at night, until Ben Zoma expounded it
as follows:

למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך
The verse says
"That you may remember the day when you came out out of the land of Egypt all the days of your life"

ימי חייך הימים כל ימי חייך הלילות
Had the verse only said
"the days of your life,"
it would have meant that one should mention the Exodus only in
the days
the additional word
"all the days of your life"
intents to include
the nights.

=וחכמים אומרים
ימי חייך העוה"ז
=העולם הזה
כל להביא לימות המשיח:
The Sages explain the verse thus: "The days of your life" signifies
that the exodus must be mentioned
in this world;
the word
teaches that one will mention the exodus in
the days of Moshiach.

תניא אמר להם בן זומא לחכמים
A Braisa says:
Ben Zoma said to the Sages:

וכי מזכירין יציאת מצרים לימות המשיח
Will the exodus be mentioned in the days of the Moshiach?

והלא כבר נאמר
the verse not said:

הנה ימים באים נאם ה'
ולא יאמרו עוד חי ה'
אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים כי אם חי ה'
אשר העלה ואשר הביא את זרע בית ישראל מארץ צפונה ומכל הארצות אשר הדחתים שם
"Therefore behold, the days come, says Hashem, that they shall no more say: As Hashem lives, that brought up the children of Israel out of the land of Egypt; but, as Hashem lives, that brought up and that led the seed of the house of Israel out of the north country, and from all the countries where I had driven them."

אמרו לו
They answered him:

לא שתעקר יציאת מצרים ממקומה אלא שתהא שעבוד מלכיות עיקר ויציאת מצרים טפל לו
This verse does not mean
that the memory of the exodus from Egypt is to be obliterated, but that
the focus will be on the memory of the release from
exile, and the exodus of Egypt will be secondary to it.

כיוצא בו אתה אומר
The same logic applies to the following verse:

לא יקרא שמך עוד יעקב כי אם ישראל יהיה שמך
"Your name shall no more be called Yaakov, but Israel shall be your name."

Translation copyright by the OpenGemara project. If you would like permission to use our data, please contact us

Last build: ldb-5030086:lbc-6daa664:lsc-fe49e21