Dedicate Daf 32b to:



אמר ר' אלעזר
Rabbi Elazar said:

גדולה תפלה יותר ממעשים טובים
Prayer is greater than good deeds,

שאין לך גדול במעשים טובים יותר ממשה רבינו אעפ"כ לא נענה אלא בתפלה
As there was no one greater in good deeds than Moshe, nevertheless he was only answered through prayer,

שנאמר רל תוסף דבר אלי וסמיך ליה עלה ראש הפסגה
As the verse says:
"Do not ask Me any more", but was followed by, "Go to the top of Pisgah ."

וא"ר אלעזר
Rabbi Elazar also said:

גדולה תענית יותר מן הצדקה
Fasting is greater than charity.

מאי טעמא זה בגופו וזה בממונו:
Why? fasting
demands the sacrifice
of the person,
while charity only demands his
money.

 
 
 
וא"ר אלעזר
Rabbi Elazar also said:

גדולה תפלה יותר מן הקרבנות
Prayer is greater than sacrifices,

שנא' למה לי רוב זבחיכם וכתיב ובפרשכם כפיכם
As
the verse
says, "What purpose is there in the many sacrifices
you offer Me?", And another verse says
"And when You spread forth your hands
I will not listen to you".

 
If prayer is less effective than sacrifices, then why does Hashem have to repeat Himself? If He doesn't care about our sacrifices, all the more so He wouldn't care about our prayers! Rather, prayers are more effective, and Hashem said that "I won't listen to your sacrifices, and I won't even listen to your prayers."
 
 
א"ר יוחנן
Rabbi Yochanan said:

כל כהן שהרג את הנפש לא ישא את כפיו
A Kohen who has killed someone must not
offer the priestly blessings:

שנא' ידיכם דמים מלאו:
As
the verse
says "Your hands are full of blood."

וא"ר אלעזר
Rabbi Elazar also said:

מיום שחרב בית המקדש ננעלו שערי תפלה
From when the Beis Hamikdash was destroyed, the gates of prayer were locked,

שנאמר גם כי אזעק ואשוע שתם תפלתי
As
the verse
says: "When I cry and call for help, He shuts out my prayer."

ואע"פ ששערי תפלה ננעלו שערי דמעה לא ננעלו
But although the gates of prayer are locked, the gates of tears remain unlocked,

שנאמר שמעה תפלתי ה' ושועתי האזינה אל דמעתי אל תחרש
As
the verse says
"Hear my prayer, Hashem, and give ear unto my cry; Don't keep silent at my tears".

רבא לא גזר תעניתא ביומא דעיבא
Rava never proclaimed a fast on a cloudy day.

משום שנא' סכותה בענן לך מעבור תפלה:
Because
the verse says:
"You covered Yourself with a cloud, so that no prayer can pass through".

וא"ר אלעזר
Rabbi Elazar also said:

מיום שחרב בית המקדש נפסקה חומת ברזל בין ישראל לאביהם שבשמים
From the day the Beis Hamikdash was destroyed, an iron wall divides Israel and their Father in Heaven,

שנא' ואתה קח לך מחבת ברזל ונתתה אותה קיר ברזל בינך ובין העיר:
As
the verse
said, "And take yourself an iron griddle, and set it for a wall of iron between you and the city".

א"ר חנין א"ר חנינא
Rabbi Chanin said in the name of R. Chanina:

כל המאריך בתפלתו אין תפלתו חוזרת ריקם
Whoever prolongs his prayer, his prayer will not return empty.

מנא לן ממשה רבינו
And the source is from Moshe,

שנא' ואתפלל אל ה' וכתיב בתריה וישמע ה' אלי גם בפעם ההיא
"And I prayed to Hashem", and
the next verse said: "Now I stayed on the mount... forty days and forty nights,
and Hashem listened to me then."

The Gemara Asks:
איני
But it is true?

והא א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן
But Rabbi Chiya Bar Abba has said in the name of Rabbi Yochanan:

כל המאריך בתפלתו ומעיין בה סוף בא לידי כאב לב
Whoever prolongs his prayer and meditates on it will eventually come to heart pain:

שנא' תוחלת ממושכה מחלה לב
As the
verse says
"Hope deferred makes the heart sick",

מאי תקנתיה יעסוק בתורה
What is the remedy? Let him learn Torah,

שנא' ועץ חיים תאוה באה
As
the verse
says "A tree of life - an enjoyment arrived!"

ואין עץ חיים אלא תורה שנאמר עץ חיים היא למחזיקים בה
And a "tree of life" refers to the Torah, as
the verse
said "It is a tree of life to them that hold it!"

The Gemara Answers:
לא קשיא
There is no contradiction:

הא דמאריך ומעיין בה הא דמאריך ולא מעיין בה
The
first teaching - that praying at length causes heart pain - is only when one expects the prayers to be fulfilled.

א"ר חמא בר' חנינא
Rabbi Chama Bar Chanina said:

אם ראה אדם שהתפלל ולא נענה יחזור ויתפלל
If one sees that he prays and is not answered he should pray again,

שנאמר קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה':
As
the verse said:
"Wait for Hashem, be strong and have courage. Wait for Hashem".

The Gemara continues:
ת"ר ארבעה צריכין חזוק
The Sages taught: Four things require strengthening:

תואלו הן ורה ומעשים טובים תפלה ודרך ארץ
Torah, good deeds, prayer and a profession.

תורה ומעשים טובים מנין שנא' רק חזק ואמץ מאד לשמור ולעשות ככל התורה
The source that Torah and good deeds
require effort is the verse:
"Only be strong and very courageous to keep the Torah" -

חזק בתורה ואמץ במעשים טובים
"Be strong" in Torah, and "very courageous" in good deeds.

תפלה מנין שנא' קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה'
The source that prayer
requires effort is the verse:
"Wait for Hashem, he strong, and have courage, wait for Hashem."

דרך ארץ מנין שנא' חזק ונתחזק בעד עמנו וגו':
The source that
worldly occupation
requires effort is the verse:
"Be courageous, and let us prove strong for our people."

The Gemara continues:
ותאמר ציון עזבני ה' וה' שכחני
"Zion said: 'Hashem has forsaken me, and Hashem has forgotten me'".

The Gemara Asks:
היינו עזובה היינו שכוחה
But a woman forsaken is the same as a woman forgotten!

The Gemara Answers:
אמר ר"ל אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה
Reish Lakish said: The community of Israel said to Hashem:

רבש"ע אדם נושא אשה על אשתו ראשונה זוכר מעשה הראשונה אתה עזבתני ושכחתני
"Master of the Universe! If a man would marry a second wife, he remembers the deeds of the first; but You forsook us and forgotten us!"

אמר לה הקב"ה
The Holy One, blessed be He, replied:

בתי
"My daughter:

י"ב מזלות בראתי ברקיע ועל כל מזל ומזל בראתי לו שלשים חיל
I created twelve constellations in the firmament, and for each constellation I have created thirty hosts,

ועל כל חיל וחיל בראתי לו שלשים לגיון
And for each host I have created thirty legions,

ועל כל לגיון ולגיון בראתי לו שלשים רהטון
And for each legion I have created thirty files,

ועל כל רהטון ורהטון בראתי לו שלשים קרטון
And for each file I have created thirty cohorts,

ועל כל קרטון וקרטון בראתי לו שלשים גסטרא
And for each cohort I have created thirty camps,

ועל כל גסטרא וגסטרא תליתי בו שלש מאות וששים וחמשה אלפי רבוא כוכבים כנגד ימות החמה
And in each camp I have suspended three hundred and sixty - five thousand myriads of stars, as many as the days in the solar year,

וכולן לא בראתי אלא בשבילך ואת אמרת עזבתני ושכחתני
And all of them have I only created for you, and yet you say 'You have forsaken me, You have forgotten me'?!"

התשכח אשה עולה
"Can a woman forget her infant
(Ulah)
?"

אמר הקב"ה
Hashem said:

כלום אשכח עולות אילים ופטרי רחמים שהקרבת לפני במדבר
"Can I forget the burnt - offerings
(Olos)
of rams and the firstborn of animals which you offered to Me in the wilderness?"

אמרה לפניו
The community of Israel
said back:

רבש"ע הואיל ואין שכחה לפני כסא כבודך שמא לא תשכח לי מעשה העגל
"Master of the universe! Since there is no forgetfulness before the Throne of Glory, perhaps You will not forget me the incident of the Golden Calf?"

אמר לה גם אלה תשכחנה
He replied: "' close
'These' refer to the verse "These are your gods, O Israel" - the Golden Calf
These ' will be forgotten."

אמרה לפניו רבש"ע הואיל ויש שכחה לפני כסא כבודך שמא תשכח לי מעשה סיני
Israel said back: "Master of the universe! Since there is forgetfulness before the Throne of Glory, perhaps You will forget the incident at Sinai!"

אמר לה ואנכי לא אשכחך
He replied: "Yet ' close
'I' refers to the first utterance of the Ten Commandments - 'I am Hashem your G - d"
the I ' will I not forget".

והיינו דא"ר אלעזר א"ר אושעיא
That is the meaning of Rabbi Elazar's statement in the name of Rabbi Oshiya:

מאי דכתיב גם אלה תשכחנה זה מעשה העגל
The verse "'These' will be forgotten" refers to the incident of the Golden Calf,

ואנכי לא אשכחך זה מעשה סיני:
"Yet 'the I' will I not forget" refers to the incident at Sinai.

 
 
 
חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת:
The pious men of old used to wait an hour.

 
 
 
The Gemara Asks:
מנא הני מילי
What is the source?

The Gemara Answers:
א"ר יהושע ב"ל
Rabbi Yehoshua Ben Levi said:

אמר קרא אשרי יושבי ביתך
The verse says:
"Happy are those that dwell in Your house".

The Gemara continues discussing Rabbi Yehoshua Ben Levi's teachings:
ואמר ר' יהושע ב"ל
Rabbi Yehoshua Ben Levi also said:

המתפלל צריך לשהות שעה אחת אחר תפלתו
One who prays should wait an hour after his prayer,

שנא' אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך
As
the verse says:
"The righteous shall give thanks to Your name, the upright shall dwell in Your presence".

תניא נמי הכי
A Braisa says the following:

המתפלל צריך שישהא שעה אחת קודם תפלתו ושעה אחת אחר תפלתו
One who prays should wait an hour before and an hour after his prayer.

קודם תפלתו מנין שנא' אשרי יושבי ביתך
The source that he should wait an hour
before his prayer is
the verse:
"Happy are they that dwell in Your house."

לאחר תפלתו מנין דכתיב אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך
The source that
he should wait an hour
after his prayer is the verse "The righteous shall give thanks to Your name, the upright shall dwell in Your presence."

תנו רבנן
Our Sages have taught:

חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת ומתפללין שעה אחת וחוזרין ושוהין שעה אחת
The pious men of old would wait an hour, then pray for an hour, and then again wait an hour.

The Gemara Asks:
וכי מאחר ששוהין תשע שעות ביום בתפלה תורתן היאך משתמרת ומלאכתן היאך נעשית
If they spent nine hours in prayer, how was their Torah
knowledge
kept up, and how was their work done?

The Gemara Answers:
אלא מתוך שחסידים הם תורתם משתמרת ומלאכתן מתברכת:
Since they were pious, their Torah was preserved and their work was blessed.

 
 
 
אפילו המלך שואל בשלומו לא ישיבנו:
Even when a king greets him, he must not respond.

 
 
 
אמר רב יוסף לא שנו אלא למלכי ישראל אבל למלכי עכו"ם פוסק
Rav Yosef said: This applies only to a JEwish king, but for he must stop fir a non - Jewish king.

 
A Jewish king knows and respects Halacha, so he wouldn't harm the one praying, and the only question is that since the king is inherently deserving of respect, one would think that he should interrupt his prayers to greet him.
 
 
The Gemara Asks:
מיתיבי
But this contradicts a Braisa:

המתפלל וראה אנס בא כנגדו ראה קרון בא כנגדו לא יהא מפסיק אלא מקצר ועולה
If one who is praying
the Shemoneh Esrei
and sees a highway robber or wagon coming towards him, he should not interrupt
his prayer
but should shorten it and move.

 
The Mishna says that one should
stop
praying, while the Braisa says that one should
shorten
his prayer.
 
 
The Gemara Answers:
לא קשיא
There is no contradiction:

הא דאפשר לקצר
When it is possible for him to shorten his prayer, he should shorten it. But if not, he should interrupt it.

The Gemara cites a story on this topic:
ת"ר
Our Sages have taught:

מעשה בחסיד אחד שהיה מתפלל בדרך
Once, a pious man was praying
the Shemoneh Esrei
by the roadside.

בא שר אחד ונתן לו שלום ולא החזיר לו שלום
A nobleman passed and greeted him, but he did not respond.

המתין לו עד שסיים תפלתו
The nobleman waited until he had concluded his prayer.

לאחר שסיים תפלתו א"ל ריקא והלא כתוב בתורתכם רק השמר לך ושמור נפשך וכתיב ונשמרתם מאד לנפשותיכם
After he had finished,
the nobleman
said to
to the pious man:
"Good for nothing! Is it not written in your Torah: 'Only take care and carefully guard your soul.' and 'Take good care of your soul'"?

כשנתתי לך שלום למה לא החזרת לי שלום
When I greeted you, why did you not return my greeting?

אם הייתי חותך ראשך בסייף מי היה תובע את דמך מידי
If I had cut off your head with a sword, who would have demanded your blood from me?"

א"ל המתן לי עד שאפייסך בדברים
The pious man
replied: "Wait until I make peace with you -

א"ל אילו היית עומד לפני מלך בשר ודם ובא חברך ונתן לך שלום היית
If you had been standing before a human king, and your friend had greeted you, would you have...






Translation copyright by the OpenGemara project. If you would like permission to use our data, please contact us

Last build: ldb-5030086:lbc-6daa664:lsc-fe49e21