Dedicate Daf 33a to:



מחזיר לו
Responded to him?"

א"ל לאו
The nobleman
replied: "No".

ואם היית מחזיר לו מה היו עושים לך
The sage continued:
"And if you responded to him, what would they have done to you?"

א"ל היו חותכים את ראשי בסייף
The nobleman
answered: "They would have cut off my head with the sword."

א"ל והלא דברים ק"ו
The sage continued:
"May we not use a logical inference?

ומה אתה שהיית עומד לפני מלך בשר ודם שהיום כאן ומחר בקבר כך אני שהייתי עומד לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה שהוא חי וקיים לעד ולעולמי עולמים על אחת כמה וכמה
If you behave this way before a human king, who is here today and
gone
tomorrow how much more so should I behave, who was standing before the supreme King of kings, the Holy One, blessed be He, Who lives and endures for all eternity?"

מיד נתפייס אותו השר ונפטר אותו חסיד לביתו לשלום:
The nobleman was appeased, and the pious man departed for home in peace.

 
 
 
אפי' נחש כרוך על עקבו לא יפסיק:
And though a snake is around his heel, he must not interrupt.

 
 
 
אמר רב ששת
Rav Sheshes said:

לא שנו אלא נחש אבל עקרב פוסק
This is only talking about a snake, but if a scorpion
is around one's foot,
he may interrupt.

The Gemara Asks:
מיתיבי
But this contradicts the following:

נפל לגוב אריות אין מעידין עליו שמת
If one saw
that a man
fell into a lion's den, one may not testify that he's dead.

 
Because it's possible that the lions didn't eat him, and he escaped after the witness went away.
 
 
נפל לחפירה מלאה נחשים ועקרבים מעידין עליו שמת
But if one saw a man fall into a pit of snakes and scorpions, we may testify that he died.

 
Since one who falls into such a pit has definitely died. So we see here that snakes do bite. So why is one forbidden to interrupt his prayer to run away from a snake?
 
 
The Gemara Answers:
שאני התם דאגב איצצא מזקי
The case of falling into a pit
is different, because pressure
causes them to bite.

 
So while snakes generally don't bite, they do bite when stepped on.
 
 
The Gemara says another law:
א"ר יצחק ראה שוורים פוסק
Rabbi Yitzchak said: If he saw oxen
in the distance,
he may interrupt.

 
As they can gore him.
 
 
דתני רב אושעיא מרחיקין משור תם חמשים אמה ומשור מועד כמלא עיניו
As Rav Oshiya said: One should move fifty cubits from an ox which has never injured anybody, and as far as he can see from an goring ox.

תנא משמיה דר' מאיר ריש תורא בדקולא סליק לאגרא ושדי דרגא מתותך
It has been taught in the name of Rabbi Meir: Even when the ox has its head in the
fodder - basket,
go to the roof and remove the ladder from under yourself
so it won't follow you up.

אמר שמואל הני מילי בשור שחור וביומי ניסן מפני שהשטן מרקד לו בין קרניו
Shmuel said: This applies only to a black ox in the days of Nissan, because Satan then dances between its horns.

The Gemara continues talking about dangerous creatures:
ת"ר מעשה במקום אחד שהיה ערוד והיה מזיק את הבריות
The Sages said: One, there was an incident where a lizard would hurt people,

באו והודיעו לו לר' חנינא בן דוסא
They came and informed Rabbi Chanina Ben Dosa.

אמר להם הראו לי את חורו
He said to them: "Show me its hole."

הראוהו את חורו
They pointed it out to him.

נתן עקבו על פי החור יצא ונשכו ומת אותו ערוד
He placed his heel over the mouth of the hole. The lizard came out, bit him, and died.

נטלו על כתפו והביאו לבית המדרש
Rabbi Chanina Ben Dosa
put it on his shoulder and brought it to the House of Study.

אמר להם ראו בני אין ערוד ממית אלא החטא ממית
He told them: "See, my sons, it is not the lizard that kills but sin that kills".

באותה שעה אמרו
At that time the saying originated:

אוי לו לאדם שפגע בו ערוד ואוי לו לערוד שפגע בו ר' חנינא בן דוסא:
"Woe to the man who meets a lizard, but woe to the lizard which meets Rabbi Chanina Ben Dosa."


Mishna
מזכירין גבורות גשמים בתחיית המתים
We mention rain in
the blessing over
the resurrection of the dead,

ושאלה בברכת השנים
We
ask
for rain
in the blessing "of the years",

The Mishna cites three opinions of when we say the Havdalah:
והבדלה בחונן הדעת
1. And we say
Havdalah
in the blessing
of wisdom.

ר"ע אומר אומרה ברכה רביעית בפני עצמה
2.
Rabbi Akiva says: One should
Havdalah
as it's own blessing.

רבי אליעזר אומר בהודאה:
3.
Rabbi Eliezer says:
One should say Havdalah
in the Modim blessing.

Gemara
The Gemara Asks:
מזכירין גבורות גשמים
We refer to rain
in the blessing over the resurrection of the dead.

מאי טעמא
Why?

The Gemara Answers:
אמר רב יוסף
Rav Yosef said:

מתוך ששקולה כתחיית המתים לפיכך קבעוה בתחיית המתים
Because
rain
is equal to the resurrection of the dead.

The Gemara Asks:
ושאלה בברכת השנים מאי טעמא
And why is the request
for rain
in the blessing of "the Years"?

The Gemara Answers:
אמר רב יוסף מתוך שהיא פרנסה לפיכך קבעוה בברכת פרנסה
Rav Yosef said: Because rain is sustenance, therefore they established it in the blessing of sustenance.

The Gemara Asks:
הבדלה בחונן הדעת מ"ט
And why is Havdalah in the blessing over knowledge?

The Gemara cites % answers:
א"ר יוסף מתוך שהיא חכמה קבעוה בברכת חכמה
Rav Yosef said: Because
Havdalah
depends on wisdom, they placed it in the blessing of wisdom.

ורבנן אמרי מתוך שהיא חול לפיכך קבעוה בברכת חול
The Sages say: Because
Havdalah
refers to the profane, the Sages placed it in the
first
week day blessing.

The Gemara continues talking about Knowledge:
א"ר אמי גדולה דעה שנתנה בתחלת ברכה של חול
Rabbi Ami said: Great is knowledge, which is placed at the beginning of the weekday blessing.

וא"ר אמי גדולה דעה שנתנה בין שתי אותיות
Rabbi Ami also said: Great is knowledge, which is placed between two references to the Divine Name,

שנאמר כי אל דעות ה'
As the verse says:
"For G - d of knowledge is Hashem".

וכל מי שאין בו דעה אסור לרחם עליו
So too,
It is forbidden to have mercy upon one who does not possess knowledge ;

שנאמר כי לא עם בינות הוא על כן לא ירחמנו עושהו
As
the verse
says, "Since it is a nation of no understanding, therefore He that made them will not have compassion on them."

אמר רבי אלעזר גדול מקדש שנתן בין ב' אותיות
Rabbi Elazar said: Great is the Beis HaMikdash which is placed between two references to Hashems' Name,

שנאמר פעלת ה' מקדש ה'
As the verse says:
"You made, Hashem, the Beis HaMikdash , Hashem."

וא"ר אלעזר כל אדם שיש בו דעה כאילו נבנה בית המקדש בימיו
Rabbi Eleazar also said: One who possesses knowledge is as though the Beis HaMikdash was built in his days,

דעה נתנה בין שתי אותיות מקדש נתן בין שתי אותיות
Since
the word
"knowledge" is placed between two references
to Hashem's name
and
the word
"Sanctuary" is placed between two references
of Hashem's name.

The Gemara Asks:
מתקיף לה רב אחא קרחינאה
Rav Acha Karchina'ah retorted:

אלא מעתה גדולה נקמה שנתנה בין שתי אותיות
If being placed between two names of Hashem is something great, then
vengeance (which is also placed between two references to Hashem's name) should also be great.

שנאמר אל נקמות ה
As the verse said:
"A G - d of vengeance, Hashem,"

The Gemara Answers:
אמר ליה אין במילתה מיהא גדולה היא
He replied:
You're right!
In certain circumstances,
vengeance
is great,

והיינו דאמר עולא
And that is what Ullah said:

שתי נקמות הללו למה
Why is "vengeance" mentioned twice in the verse?

אחת לטובה ואחת לרעה
One for good, the other for evil:

לטובה דכתיב הופיע מהר פארן
"For good",
the verse
says: "He shone forth from Mount Paran ".

לרעה דכתיב אל נקמות ה' אל נקמות הופיע:
For evil,
the verse
says: "Hashem is the G - d of vengeance. Hashem, the G - d of vengeance, shine forth."

 
 
 
רבי עקיבא אומר אומרה ברכה רביעית כו':
Rabbi Akiva says: One should say the
Havdalah
as a fourth blessing.

 
 
 
The Gemara Asks:
א"ל רב שמן בר אבא לר' יוחנן
Rav Shemen Bar Abba asked Rabbi Yochanan:

מכדי אנשי כנסת הגדולה תקנו להם לישראל ברכות ותפלות קדושות והבדלות
The men of the Great Assembly instituted for Israel blessings and prayers, Kiddush and Havdalah:

נחזי היכן תקון
Let us see where
they decreed that Havdalah to be said?

The Gemara Answers:
א"ל
He replied to him:

בתחלה קבעוה בתפלה
"At first, they instituted it in the Shemoneh Esrei .

העשירו קבעוה על הכוס
When the people became prosperous, they
also established it
over a cup of wine.

הענו חזרו וקבעוה בתפלה
When they people became poor again, they again established it in the Shemoneh Esrei .

והם אמרו המבדיל בתפלה צריך שיבדיל על הכוס
And they said: He who says
Havdalah
in the Shemoneh Esrei must do it again over the cup of wine."

איתמר נמי אמר ר' חייא בר אבא אמר רבי יוחנן
It has been similarly reported: Rabbi Chiya Bar Abba said in the name of Rabbi Yochanan:

אנשי כנסת הגדולה תקנו להם לישראל ברכות ותפלות קדושות והבדלות
The men of the Great Assembly instituted the blessings, prayers, Kiddush and Havdalah.

בתחלה קבעוה בתפלה העשירו קבעוה על הכוס חזרו והענו קבעוה בתפלה
At first, they established
the Havdalah to be said
in the Shemoneh Esrei , when the people became prosperous, the
men of the Great Assembly
established that the
Havdalah
is to be said over a cup of wine. When they again became poor, they fixed it in the Shemoneh Esrei .

הוהם אמר ומבדיל בתפלה צריך שיבדיל על הכוס
And they said: He who says the Havdalah in the Shemoneh Esrei must repeat it again over a cup of wine.

איתמר נמי רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו
Likewise, it has been said: Rabbah and Rav Yosef both ruled:

המבדיל בתפלה צריך שיבדיל על הכוס
He who says the "Havdalah" in the Shemoneh Esrei must do it again over a cup of wine.

The Gemara Asks:
אמר רבא ומותבינן אשמעתין
Rabbah said: This contradicts the following teaching.

טעה ולא הזכיר גבורות גשמים בתחיית המתים ושאלה בברכת השנים מחזירין אותו
If one forgot to mention rain in the blessing of "the Revival of the Dead" or the request
for rain
in the blessing of "the Years," we make him repeat it.

והבדלה בחונן הדעת אין מחזירין אותו מפני שיכול לאומרה על הכוס
But
if he forgot to say
Havdalah in blessing over knowledge, we do not make him repeat it, because he can say it over a cup of wine!

The Gemara Answers:
לא תימא מפני שיכול לאומרה על הכוס אלא אימא מפני שאומרה על הכוס
This teaching shouldn't say:
"Because he
can
say it over the cup of wine" but "because he
will
says it over the cup of wine."

איתמר נמי אמר רבי בנימין בר יפת
It has been similarly reported: Rabbi Binyamin Bar Yefes said:

שאל ר' יוסי את ר' יוחנן בצידן ואמרי לה ר' שמעון בן יעקב דמן צור את ר' יוחנן
Rabbi Assi asked Rabbi Yochanan in Sidon (another version: Rabbi Shimon Ben Yaakov of Tyre asked Rabbi Yochanan):

הואנא שמעי תמבדיל בתפלה צריך שיבדיל על הכוס או לא
Is it true that
one who says the Havdalah in the Shemoneh Esrei must say it again over a cup of wine?"

ואמר ליה צריך שיבדיל על הכוס
He replied: "Yes, he must say the Havdalah over a cup of wine."

The Gemara Asks:
איבעיא להו המבדיל על הכוס מהו שיבדיל בתפילה
The question was raised: Does one who said the Havdalah over a cup of wine say it again in the Shemoneh Esrei ?

The Gemara Answers:
אמר רב נחמן בר יצחק קל וחומר מתפלה
Rav Nachman Bar Yitzchak replied: We an deduce it thus,

ומה תפלה דעיקר תקנתא היא אמרי המבדיל בתפלה צריך שיבדיל על הכוס
If
one who said that the Havdalah
in the Shemoneh Esrei
(Which was the original Havdalah)
must do so again over a cup of wine,

המבדיל על הכוס דלאו עיקר תקנתא היא לא כ"ש
All the more so should one who says the Havdalah over a cup of wine
(
where it was not originally instituted
) repeat the Havdalah.

The Gemara cites a similar teaching:
תני ר' אחא אריכא קמיה דרב חיננא
Rabbi Acha the Tall taught in the presence of Rav Chinana:

המבדיל בתפלה משובח יותר ממי שיבדיל על הכוס ואם הבדיל בזו ובזו ינוחו לו ברכות על ראשו
One who says the Havdalah in the Shemoneh Esrei is more praiseworthy than one who says it over a cup of wine. But if he says it in both, may blessings fall upon his head.

The Gemara Asks:
הא גופא קשיא
But this is self - contradictory!

אמרת המבדיל בתפלה משובח יותר ממי שיבדיל על הכוס
The first teaching says:
"He who says the Havdalah the Shemoneh Esrei is more praiseworthy than one who says it over a cup of wine"; hence it is sufficient to say it -

אלמא אתפלה לחודה סגי
Which implies that the
Havdalah
in the Shemoneh Esrei is sufficient.

אוהדר תני ים הבדיל בזו ובזו ינוחו לו ברכות על ראשו
But then it says: "But if he says it in both, may blessings fall upon his head".

וכיון דנפיק ליה בחדא אפטר והויא ברכה שאינה צריכה
But as he fulfilled his obligation with the
Havdalah in the Shemoneh Esrei ,
he is exempt
from saying Havdalah again
and
the second Havdalah (on a cup of wine)
will be a blessing in vain,

ואמר רב ואיתימא ר"ל ואמרי לה ר' יוחנן ור"ל דאמרי תרוייהו
And Rav declared (another version: Rabbi Shimon Ben Lakish; or Rabbi Yochanan and Rabbi Shimon Ben Lakish both declare):

כל המברך ברכה שאינה צריכה עובר משום לא תשא
Whoever says a blessing in vain violates the commandment of: "You shall
not take the name of Hashem your G - d in vain."

The Gemara Answers:
אלא אימא הכי אם הבדיל בזו ולא הבדיל בזו ינוחו לו ברכות על ראשו
Rather, the teaching should be understood as:
If he pronounced the Havdalah in the Shemoneh Esrei and
not
over a cup of wine, may blessings fall upon his head.

The Gemara further asks:
בעא מיניה רב חסדא מרב ששת
Rav Chisda asked Rav Sheshes:

טעה בזו ובזו מהו
What is the law
if a man erred
and forgot to say Havdalah
in both
the Shemoneh Esrei and over a cup of wine?

The Gemara Answers:
אמר ליה
Rav Sheshes
replied:

טעה בזו ובזו חוזר לראש
If he erred in both, he must
say both the Shemoneh Esrei and the Havdalah again.






Translation copyright by the OpenGemara project. If you would like permission to use our data, please contact us

Last build: ldb-5030086:lbc-6daa664:lsc-fe49e21